×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית י״דתנ״ך
א֣
אָ
(א) {רביעי} וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ⁠־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדׇרְלָעֹ֙מֶר֙א מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃ (ב) עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת⁠־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת⁠־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹיִ֔יםב וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא⁠־צֹֽעַר׃ (ג) כׇּל⁠־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל⁠־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃ (ד) שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת⁠־כְּדׇרְלָעֹ֑מֶרג וּשְׁלֹשׁ⁠־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃ (ה) וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדׇרְלָעֹ֗מֶרד וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת⁠־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת⁠־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔יםה בְּשָׁוֵ֖הו קִרְיָתָֽיִם׃ (ו) וְאֶת⁠־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣םז שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־הַמִּדְבָּֽר׃ (ז) וַ֠יָּשֻׁ֠בוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל⁠־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת⁠־כׇּל⁠־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת⁠־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃ (ח) וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹיִ֔יםח וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא⁠־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃ (ט) אֵ֣ת כְּדׇרְלָעֹ֜מֶרט מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת⁠־הַחֲמִשָּֽׁה׃ (י) וְעֵ֣מֶק הַשִּׂדִּ֗יםי בֶּֽאֱרֹ֤תיא בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ⁠־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָהיב נָּֽסוּ׃ (יא) וַ֠יִּקְח֠וּ אֶת⁠־כׇּל⁠־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אׇכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃ (יב) וַיִּקְח֨וּ אֶת⁠־ל֧וֹט וְאֶת⁠־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן⁠־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃ (יג) וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית⁠־אַבְרָֽם׃ (יד) וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת⁠־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד⁠־דָּֽן׃ (טו) וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙יג עַד⁠־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃ (טז) וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כׇּל⁠־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת⁠־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת⁠־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת⁠־הָעָֽם׃ (יז) וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣ייד שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙טו אֶת⁠־כְּדׇרְלָעֹ֔מֶרטז וְאֶת⁠־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל⁠־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ (יח) וּמַלְכִּי⁠־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃ (יט) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּיז וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ (כ) וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר⁠־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן⁠־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃ (כא) {חמישי} וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֖ם אֶל⁠־אַבְרָ֑ם תֶּן⁠־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח⁠־לָֽךְ׃ (כב) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל⁠־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִייח יָדִ֤י אֶל⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ (כג) אִם⁠־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ⁠־נַ֔עַליט וְאִם⁠־אֶקַּ֖ח מִכׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת⁠־אַבְרָֽם׃ (כד) בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּכ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔יםכא אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א כְּדׇרְלָעֹ֙מֶר֙ =א⁠(ס),ל,ש1,ק3 <א⁠(ס)=חדא מלה? כן> והכוונה לכאורה לכולם (יד,א [כאן]; יד,ד; יד,ה; יד,ט; יד,יז); וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים. מ"ג-ש1 על במדבר א׳: <[מלין] דכתב חדה וכן קורין ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג': ...כדרלעמר>.
• ש,ו=כְּדׇר⁠־לָעֹ֙מֶר֙ (בכל המקומות); בכתי"ו קשה להבחין במקף בחלק מהמקומות, אבל הוא ברור בפסוקים ט, יז. גם בכתי"ל בפסוק י"ז השם כתוב כשתי מילים, וראו שם בהערה.
ב צְבֹיִ֔ים ל-כתיב=<צְבֹיִי֔ם> (מקום הטעם) והשוו להלן פסוק ח' ובפרשת נִצבים (דברים כט,כב).
• (צביים) [צְבוֹיִ֔ם] =ו (כתיב "צְבֹיִ֔ים" ומסור עליו <חס' ו'>); וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים. ומשמע כמו כן ב-ש1,ק3: כתיב="צְבֹיִ֔ים" אמנם אין בהם הערת קרי.
• הערות ברויאר והמקליד
ג כְּדׇרְלָעֹ֑מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.
ד כְדׇרְלָעֹ֗מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.
ה הָֽאֵימִ֔ים ל=הָֽאֵימִ֔ים בגעיה ימנית
ו בְּשָׁוֵ֖ה =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=צֵרי? כן>
ז בְּהַרְרָ֣ם =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=בְּהַֽרְרָ֣ם מתג? אין בה מתג>
ח צְבֹיִ֔ים ל,ש-כתיב=<צְבֹייִ֔ם> (מקום החיריק והטעם), והשוו הערה לעיל (פסוק ב') ובפרשת נִצבים (דברים כט,כב).
ט כְּדׇרְלָעֹ֜מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.
י הַשִּׂדִּ֗ים =ש,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=הַשִׂדִּ֗ים (חסר דגש באות שי"ן)
• הערות ברויאר והמקליד
יא בֶּֽאֱרֹ֤ת ל=בֶּֽאֱרֹ֤ת בגעיה ימנית
יב הֶ֥רָה =א⁠(ס),ל,ש,ק3,ו <א⁠(ס)=הֵרָה צֵרי? אינו כן אלא בסגול>
יג וַֽיִּרְדְּפֵם֙ ל=וַֽיִּרְדְּפֵם֙ בגעיה ימנית
יד אַחֲרֵ֣י ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים
• ל!=אַחַרֵ֣י (חסרות נקודות החטף בחי"ת) והמקליד תיקן בלי להעיר
טו מֵֽהַכּוֹת֙ מֵֽהַכּוֹת֙ בגעיה ימנית
טז כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.
• ל=כְּדָר⁠־לָעֹ֔מֶר (שלא כמו בפעמים הקודמות), ורואים את המקף בבירור בהגדלה (כך דעתו של המקליד בגירסה 4.14 ודעתנו); אבל שתי התיבות כל-כך קרובות, עד כדי כך שאולי לא היה צורך לתקן, ורק הוספת השווא נשכחה (וכן דעתם של ברויאר במהדורותיו האחרונות, ושל דותן, ושל המקליד בגירסה 4.16).
• הערות ברויאר ודותן והמקליד
יז וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ ל=וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ בגעיה ימנית
יח הֲרִמֹ֨תִי =ש,ק3,ו ומסורת טברנית ורמ"ה (כתיב חסר יו"ד)
• ל=הֲרִימֹ֨תִי (כתיב מלא יו"ד)
• הערת ברויאר
יט וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ⁠־נַ֔עַל =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=וע֣ד שרוך מונח? כן>
כ אָֽכְל֣וּ ל=אָֽכְל֣וּ בגעיה ימנית
כא הָֽאֲנָשִׁ֔ים ל=הָֽאֲנָשִׁ֔ים בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) וספור מלחמת המלכים בא להגידנו כי לפני שחת ה׳ את סדום ואת עמרה היו שם ערים רבות ושדי תבואה; ועוד שכדרלעמר נצח גוים רבים ועצומים כרפאים והאימים והזוזים (לפי דברי רש״י הן הם הזמזמים ששמם מוכיח על גבורתם וחכמתם בתכסיסי המלחמה), ואת החרי בהררם שעיר מקום מבצר בחגוי סלע, ואת כל שדה העמלקי מוראו של ישראל (אמת הוא שעמלק היה בנו של אליפז בן עשו, ויכלנו לפרש את כל שדה העמלקי עמים יושבים בארצות שבימי משה נתישב העמלקי בהן; מכל מקום אין לנו ראיה ברורה שהעמלקי הם יוצאי ירך עמלק בן בנו של עשו, ולא היה לעם טרם יולד הוא, כי אולי היה לפניו איש אחר נקרא בשם עמלק) וגם האמרי אשר כגובה ארזים גבהו התקיף מכל שבעת העממים, וגם חמשת המלכים יחד, ואחר כל הגבורות האלה הפך עורף הוא וכל חילו לפני אברהם וחניכיו, ומזה נדע כי לה׳ המלחמה, ואת אשר יחפץ יושיע, וכ״ז לכונה עצמה שנכתבה קללת כנען ופסוק והכנעני או בארץ. (יד) וירק את חניכיו – יש בלשון הקודש שרשים שלא ישמשו בהפעיל ועל כן ישתמשו בהם בבנין הקל להוראת ההפעיל, כמו ויאמר אל משה אני חתנך יתרו וגו׳, ויחבש את חמורו, ויאסר את רכבו, ויאסר יוסף מרכבתו, וזולתם רבים; וכן יש שרשים שבהפעיל לא יצאו לשלישי כמו זה הריק חרב, ואם נצטרך להם בהוראת יוצא לשלישי אין לנו בנין אחר להוציאם כי אם ההפעיל, על כן פירוש וירק את חניכיו כדברי קדמונינו צוה לחניכיו שיריקו חרבם, וכן ויביאו אל אביהן (וישב ל״ז:ל״ב {בראשית ל״ז:ל״ב}) ראוי לפרשו צוו לאיש שיביא הכתנת לאביהם שכן כתוב וישלחו, וכן לא תלין פעלת שכיר (פרשת קדושים). עד דן – קשה איך כבר בימי אברהם או לכל הפחות בימי משה הכותב נקראת העיר על שם דן, אולי היתה שם עיר מימים קדמונים וטרם הקראה בשם לשם, ליש או דן (יהושע י״ז, שופטים י״ח) קראוה בשם אחר בלתי נודע, והסופרים תקנו והחליפו השם הקדמון במחודש להקל ההבנה, לפי שטוב מכל מקום להניח שיהיה תיקון סופרים מלהניח שנכתב כל סיפור זה כמה שנים אחרי מות משה; ושהיתה שם עיר אחרת בלתי ליש ששמה דן דבר רחוק הוא ומושב עיר דן בקצה האחרון לצד צפונית (דברים ל״ד:א׳, ובכמה מקומות) מכוון יפה למסופר כאן וכמהלך שעה אחת מעיר Banias (היא ליש או דן הקדמונית) נמצא מקום בשם Meschad el Tir שענינו בערבי ״ברית הצפור״ (ואת הצפור לא בתר, בראשית ט״ו:י׳), ויש קבלה ביד אנשי המקום ששם כרת ה׳ עם אברהם ברית בין הבתרים (החכם שווארץ בספרו תבואות הארץ). (יח) לאל עליון – עליון הוא אל אחר נקרא בשם זה ולא אלהי אברהם שאל״כ היתה כבר בימים ההם משפחה ועיר כולה עובדת את ה׳ עד שתצטרך לכהן, ומזה לא ידובר בשום מקום, וגם יגרע בזה מחשיבות אברהם, כי הלא היה זולתו עובד אלוה אחד; וזה שאברהם משיב הרימותי ידי אל ה׳ אל עליון (מורי ורבי שחז״ל); או נאמר שהיו עובדי אל אחד אך אמונתם באחדותו לא היתה שלימה, או עבדוהו עבודת תועבה לא עבודת צדקה ומשפט כאברהם. (כ) ויתן לו מעשר מכל – מלכי צדק נתן לאברהם משאת מעשר ממה שהוציא כדרך שנתן יוסף לבנימין לאות חבה, ושם מלכי צדק כאן הוא נושא הדבור; ועוד שאם אברהם הוא שנתן למלכי צדק מעשר מהרכוש שהשיב, היה לו להזכירו בפסוק בלעדי רק אשר אכלו הנערים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144